"מוכרחים להאמין בגרעין הטוב שבאדם" – לא היו אנשים פסולים בעיניה. לעולם הסתכלה על כל אחד בעין טובה, גם כשהיו אנשים שניסו לנצל את מפעל החסד שלה. "
צופית צחי, נכדתהּ
"בסוף ימיה, כשהייתה מאושפזת בבית-חולים, הצעתי לה לקרוא ביחד בפרשת השבוע. התחלתי לקרוא את הפסוקים, ולהפתעתי סבתא התחילה להסביר ולפרט. התברר שהיא יודעת בעל-פה את פירוש רש"י והמדרשים."
צופית צחי, נכדתהּ
"הרבנית ארגנה הרבה טיולים בארץ. כשהייתה באוטובוס נהגה לומר: "שככה עשה הקב"ה בעולמו, תראו איזה יופי קיבלנו", מתפעלת מהארץ ומודה עליה."
נעמי צחי ויחיאל צחי, בתהּ ונכדהּ
"בזקנתה, סבתא ביקשה ממני להתלוות אליה לערבי החינה שהיא נהגה לעשות לכלות, למרות שלא הייתה זקוקה לעזרה. למעשה, היא רצתה ללמד אותי בדרך זו את הדברים, לחנוך אותי להמשך המסורת."
צופית צחי, נכדתהּ
"התפילה תפסה אצלה מקום מיוחד. היא הקפידה על תפילה מתוך הסידור, אבל הייתה מתפללת הרבה גם בשפה שלה, תפילות אישיות. תמיד אמרה שיש לה ערוץ ישיר איתו."
יחיאל צחי, נכדהּ
"בזמן הדלקת נרות שבת, אמא הייתה מתפללת תפילה אישית לקב"ה, במילים שלה. טקס של תפילה פרטית וזמן מקודש."
נעמי צחי, בתהּ
"לקראת בת-המצווה שלי, למדתי את המצוות מספר החינוך. סבתא שמחה מאוד ועודדה אותי להמשיך. אבא אמר לה שחשבנו על האפשרות שאלמד איתה על מצוות הצדקה. "את זה", היא אמרה, "לא צריך ללמוד. את זה צריך לעשות!" "
שחר, נינתהּ של הרבנית. מהאתר http://kapach.co.il
"הרבנית התעקשה ללמוד עברית וקרוא וכתוב בשיעורי ערב. בעלה הרב שראה כמה קשה לה אמר לה: "יש לך זכות מהלימוד שלי". " זכות יש, אבל ידע אין", השיבה הרבנית. היא בחרה לדאוג ללימוד שלה."
צופית צחי, נכדתהּ
"הרבנית הייתה ממציאה לעצמה בכל רגע ושנייה את החוויה, ההרפתקה החדשה, עד כדי כך שלעתים נוצרה בי התחושה שאני האישה הכבדה, העייפה, והיא דווקא הנערה הצעירה, הקלילה."
נעמה, עבדה עם הרבנית. מתוך האתר: kapach.co.il
"היא נהגה לצטט את הוריה: "אם יש לך זמן פנוי, תפרמי את השמלה ותתפרי אותה מחדש". העיקר לא לשבת בבטלה."
נעמי צחי, ויחיאל צחי, בתהּ ונכדהּ
