"אחותי סבלה מדלקות גרון חוזרות, מאמא זהרה הזיזה לה משהו בלוע עם האצבע וריפאה אותה."
שלום (צ'רלי) בן שבת, נכדה
"סבתא הייתה רוחנית מאד, צמה בימי שני וחמישי ובחודש אלול, אני זוכר את תשעה באב בשנת 1957 בכפר סבא, סבתא ובתה הבכורה בוכות ומייללות כאילו החורבן התרחש הרגע."
שלום (צ'רלי) בן שבת, נכדה
"החיים בכפר שהיא גדלה בו היו קשים, סבתא זהרה היתה גיבורה, אשה טובה עם לב טוב."
מסעודי עמאר, נכדתה
"היא למדה פמיניזם מהחיים, גדלה עם אמא שלא היתה מוכנה לקבל את בעלה בחזרה לאחר שהתחתן עם מישהי אחרת בתקופה שאפילו המחשבה על זה נראתה לא הגיונית."
דניס סויסה, נכדתה
"היא איבדה ארבעה ילדים ונכד אחד אבל לא התלוננה אף פעם על האסונות שלה, קיבלה את הכל בשלווה. הכוחות שלה היו בלתי נתפסים."
דניס סויסה, נכדתה
"התאמצה מאד לבקר בני משפחה, הלכה ברגל ונסעה באוטובוסים, לקחה אותי ואת אחותי איתה כדי שנלווה אותה."
זהבה בן שבת, נכדתה
"הצניעות שלה היתה מיוחדת, אפילו כשחפפה את הראש הקפידה שיחזיקו מעל ראשה שמיכה או סדין כמו אוהל."
זהבה בן שבת, נכדתה
"לחברה שלי היו בעיות עם הרגלים, כל הרופאים לא הצליחו לטפל בה. סבתא בעזרת תרופות טבעיות, הצליחה לרפא אותה, חברתי זוכרת לה את זה עד היום."
זהבה בן שבת, נכדתה
"בכפר היתה המיילדת, המבשלת של האירועים מוכשרת מאד."
זהבה בן שבת, נכדתה
"לא אהבה להיות נזקקת, יזמה, לקחה חלק, ידעה ליצור יש מאין גידלה ירקות למאכל בגינה, ידעה לחלק את הבשר שאבא הביא כך שהספיק לכולם."
זהבה בן שבת, נכדתה
"כשהסתובבנו בכפר שלה, בטהלא, הרגשנו את האהבה ואת ההערכה אליה, ממש ידעתי שיש לי סבתא מיוחדת."
מסעודי עמאר, נכדתה
