"טוב הלב של סבתא נשפך ממנה, היתה מפנקת מאד היה תענוג להגיע אליה ולקבל את האהבה הזו."
אהובה בודאי, נכדתה
"בסיום מלחמת ששת הימים עלה אחיה לקברי הוריהם בהר הזיתים ומצא את הקברים בחלקה מנותצים למעט קברי הוריהם, לאמא היה ברור שזה בגלל ששניהם היו בעלי חסד."
מרים קליין, בתה
"בכל יום שישי שלחה אותנו עם סל מלא באוכל וחלות לבונג'אן הכובסת, היא תמיד כסתה את הסל במפית כדי להסתיר מה שהכניסה לשם."
מרים קליין, בתה
"שמרה על המנהג לחלק כל ביצה של החמין לשלוש ולתת לכל ילד שליש תוך כדי שהיא אומרת 'זכר לחוט המשולש לא במהרה ינתק', היה חשוב לה לחנך לאחדות."
אהובה בודאי, נכדתה
"כאשר הגיע הביתה רוכל עם חפצים למכירה, קנתה ממנו גם כשלא היה לה צורך, כדי לעשות לו 'סופתח' לפרנסה טובה."
מרים קליין, בתה
"בכל שישי שהגעתי לעזור לה ולהיות בחברתה, הייתה שולחת אותי לבית הכנסת עם סוכר ותה ואומרת, תיקחי למתפללים שיהיה להם מתוק."
טלי בלאיש, נכדתה
"לסבא יונה היה דוכן בשוק, הוא היה נותן לאנשים מהפירות החדשים ללא תשלום, כדי שיזכו בברכה והוא באמן. דודה אסתר המשיכה אותו והקפידה לומר לנכדיה 'תגידו אמן - זה בורא שני מלאכים'."
אהרון מזרחי, אחיינה
"הקשרים של סבתא עם אחיה ציון היו חזקים במיוחד, היא קראה לו קוקו (אח) והוא קרא לה דדה (אחות), הוא ביקר אצלה בכל יום והיא הייתה מבשלת לו לשבת."
אהובה בודאי, נכדתה וניסים מזרחי, אחיינה
"סבתא מאד משמעותית בחיים שלי, הרעיפה עליי אהבה וחום ללא גבול, הסבתא שאני היום זה בהשראתה."
אהובה בודאי, נכדתה
"סבתה אהבה לקום מוקדם בבוקר לפני חמש, היא קראה לזה 'מקיצה', לאחר שהכינה את מה שנדרש לאותו יום במטבח הייתה 'מקיצה' את שאר בני הבית."
אהובה בודאי, נכדתה
"סבתא ידעה להסתדר בכל מצב ולא קיבלה עזרה ללא תמורה, כאשר היתה צריכה משהו מהמכולת ולא יכלה ללכת בעצמה, היתה מבקשת מילדות בשכונתה ושילמה להן עבור השירות."
אהובה בודאי, נכדתה
"בעל המכולת בשכונה, סיפר לי לאחר פטירתה שלאורך כל השנים קנתה מצרכים אצלו לאנשים שונים בשכונה ולא רק לעצמה."
מרים קליין, בתה
