"אמא הקדימה את טובת הכלל לטובת בני המשפחה, למרות המחיר ששילמנו. היא הקפידה להזכיר: "את התכונה הזאת לקחתי מסבא עוואד", חמיה, שהיה מודל בשבילה."
עובד אשד, בנהּ
"אמא הייתה הכוח המניע של הבית בכל שינוי והתקדמות. היא לא חששה מאתגרים ומסיכונים. לו הייתה כנועה כרעיה, לא הייתה מצליחה להשיג את מה שהשיגה."
עובד אשד, בנהּ
"אמא גידלה ארבעה ילדים אקדמאים, מצליחים, למרות שלא ידעה קרוא וכתוב בעצמה וחתימתה הייתה מעין ציור קטן."
עובד אשד, בנהּ
"אמא שאפה לרוץ קדימה ללא הרף וניצלה כל יכולת שלה עד הסוף."
עובד אשד, בנהּּ
"אמא שלחה בקביעות חלות ואוכל לכל בית אבלים. אני הייתי השליח ומאז אני ממשיך את דרכה, מביא חלות לבתי אבלים ומקפיד לומר להם: "אמא שלחה לכם". "
עובד אשד, בנהּּ
"אמא הייתה פורצת תקרות שקופות ואטומות. היא האמינה שאם היא מסוגלת, גם אנחנו מסוגלים וחזרה על המסר הזה בכל הזדמנות."
שלום דחבש, בנהּּ
"אמא עולם לא ויתרה על מה שהיה חשוב לה. היתה מלאת אנרגיה, כל יום התחילה לפנות בוקר וסיימה מאוחר בלילה, כך, בהתמדה, לאורך שנים."
שלום דחבש, בנהּּ
"דמותה הייתה מוכרת לכולם, והיא נגעה בכל אחת ואחד. כל יציאה לרחוב הפכה למסע. בכל רגע עצר אותה מישהו ודיבר איתה, ביקש ממנה עזרה או הודה לה על משהו שעשתה בעבורו."
שלום דחבש, בנהּּ
"הקשר עם סבתא היה קרוב מאוד, מלא חום, אכפתיות ואהבה אינסופית. ממנה למדתי יוזמה, חכמת חיים, נתינה וחסד. יש לה חלק משמעותי מאוד במי שאני."
הגר, נכדתהּ
"היא השקיעה בסיוע ובתמיכה לעניים כיוון שידעה מחייה שלה עד כמה קשה לנהל בית עם הכנסה קטנה ולא מספקת."
עובד אשד, בנהּ
"היא למדה לקרוא ולכתוב רק בגיל מבוגר, בו-זמנית לכך שאני למדתי לקרוא ולכתוב כילדה. אני זוכרת כמה זה היה חשוב לעצמאות שלה."
הגר, נכדתהּ
"אמא הקפידה מאוד על שמירת מצוות, אבל ידעה להתגמש כשהיה צורך, ומעולם לא אמרה לנו מילה רעה כאשר לא הקפדנו. תמיד היה אפשר לדבר איתה באופן חופשי וגלוי."
עובד אשד, בנהּ
"בזמן מלחמת יום כיפור, עבדו מול ביתנו פועלים ערבים. למרות המתיחות, היא ביקשה שאקח בעבורם אוכל. להיות אדם בשבילה, היה לראות את הזולת לפני הלאום או הדעות שלו."
שלום דחבש, בנהּ
"סבתא שלי הייתה אישה מאוד חזקה ועצמאית מצד אחד, ומאוד רכה, אוהבת, מטפלת ונותנת מצד שני."
הגר, נכדתהּ
"בראש ובראשונה היא חינכה אותנו להיות בני אדם, לראות את הזולת ולהושיט לו יד."
שלום דחבש, בנה
