"אמא הייתה קייטרינג של אישה אחת, היא בישלה ואפתה לאירועים שנערכו בכל המושבים שבסביבה. אם גילתה שהמשפחה אינה יכולה לשלם תמורת עבודתה, ויתרה על שכרה."
פאני סבאח, בתהּ
"אמא התפללה כל חייה שהצרות של ילדיה יבואו עליה, ולא עליהם. היא נפטרה צעירה, בגיל שישים ושתיים. לקחה הכול על עצמה מתוך אהבתה להם."
פאני סבאח, בתהּ
"אמא הקפידה לתת הכול שווה בשווה לכל תשעת ילדיה. פעם אחת הגיע לביתנו רוכל שהיו לו שמונה שמיכות למכור. היא סרבה לקנות ואמרה לו שיחזור כשיהיו לו תשע שמיכות."
פאני סבאח ואסתר סבג, בנותיהּ
"בחנוכה ופורים אמא הייתה מכינה ספינג' בקערות ענקיות ומחלקת לילדי הגנים. היא המשיכה בכך גם כאשר לה עצמה לא היו כבר ילדים בגן. "זו מצווה גדולה לפנק ילדים", נהגה לומר."
אסתר סבג, בתהּ
"סבתא מכרה את המאכלים שאפתה ובישלה, אך מעולם לא ציינה מחיר תמורתם, אלא קיבלה כל סכום שניתן לה. למשפחות במצוקה היא חילקה בחינם."
אירית מרדכי, נכדתהּ
"סבתא הייתה אישה של חסד. תמיד היו בביתה ארגזי אוכל ענקיים, והיא חילקה מהם בנדיבות רבה לכל הסביבה."
אירית מרדכי, נכדתהּ
"תמיד הייתה תחושה של שפע בביתה, בשבתות אירחה את בני המשפחה מכל הארץ בבית קטן ומלא חום ושמחה. הירקות הגיעו בארגזים, קערות האוכל והסירים היו ענקיים."
מאיר ביטון ואירית מרדכי, נכדיהּ
"סבתא דיברה בשפת אמה, במרוקאית. גם כאשר מי שהקשיב לה לא הבין אותה, היא המשיכה בשלה."
אירית מרדכי, נכדתהּ
"במלחמת ששת הימים, הבנים והחתנים של סבתא גויסו. למרות שדאגה להם מאוד, היא עודדה את הילדים במקלט. כדי להשרות ביטחון ואמונה, היא בירכה את כולם בזכות הצדיקים."
אירית מרדכי, נכדתהּ
"תוך כדי מלחמת ששת הימים ועם כל הדאגה לבנים, סבתא לא הפסיקה לאפות. בתום המלחמה, הבנות שלה נסעו לצומת לטרון וחילקו את הלחמניות לחיילים שחזרו מירושלים."
אירית מרדכי, נכדתהּ
"הייתה לי ילדות נפלאה, למרות שהייתי ילדה שובבה ונענשתי על כך לא מעט. האהבה של אמא ואבא הייתה עוטפת, הם דאגו שיהיה לנו הכול."
פאני סבאח, בתהּ
"אבא ואמא היו עשירים במרוקו. הייתה להם חנות בדים גדולה מאוד, והם השאירו את כל הרכוש והנכסים כדי לעלות ארצה."
פאני סבאח, בתהּ
"אמא הייתה מקפידה לערוך אזכרה לדורות הקודמים במשפחה שלה אף שלא הכירה אותם. היא הייתה מבשלת, אופה ולוקחת לבית-הכנסת את האוכל אני משתדלת להמשיך בדרכה ולהקפיד על קיום האזכרות."
אסתר סבג, בתהּ
"אני זוכרת את סבתא פועלת כל הזמן. הידיים שלה היו תמיד עסוקות, באפייה, ברקמה, בבישול ובתפירה."
אירית מרדכי, נכדתהּ
