"בזמן שטוותה חוטי צמר בפלך, הייתה שרה בפרסית שירי געגועים לבעלה הרב שנפטר. "
רחמים שר שלום, נכדה
"ממרומי שבתה בעזרת הנשים, הייתה מצווה את אחיה רבי יוסף לכבד אותי בקריאת התורה. "
רחמים שר שלום, נכדה
"חיינו בצמצום ועניות, אך אמא ידעה להכין מטעמים מירקות ועדשים, ולא חשנו עוני כלל. "
עזרא ציון מלמד, בנה. מתוך 'תהילים עם פירוש עטרת רחמים ונאוה תהילה'
"לא דיברנו פרסית והיא לא דיברה עברית, הכל התנהל במחוות, כשבאנו אליה היתה מפסיקה לעבוד, מביאה טופי או חומוס, שרה לנו בפרסית, נותנת חיבוק, מושיבה אותנו לידה וממשיכה לעבוד."
רוחמה דוד, נכדתה
"אינני זוכרת אותה יוצאת בכלל מהמתחם של בית הכנסת והדירה, תמיד באו אליה, תמיד היתה עסוקה. "
רוחמה דוד, נכדתה
"הייתי הולכת אליה כל יום זה היה הבילוי שלי, היתה נותנת לנו מוסר, מלמדת אותנו דברים, והיתה מחלקת ממתקים שהיו לה בארון מאחורי הדלת. "
שרה טדסקי, נכדתה
"נשים רבות הגיעו אליה להתייעצות, אני הייתי סקרנית ואהבתי לשבת ולהקשיב. כשההתייעצות הגיעה לנושאים אינטימיים סבתא היתה אומרת: 'עכשיו לא מתאים לילדה, תשאירי אותנו לבד' והלכתי. "
שרה טדסקי, נכדתה
"היתה מאד חכמה, התייעצו איתה מכיוון שהייתה הרבנית אבל בעיקר בזכות חכמתה. "
שרה טדסקי, נכדתה
"פעם אחת התעצלתי לעזור לה, היא לקחה אותי למטבח והראתה לי שני סכינים, אחד חד והשני חלוד, "הסכין הזה חד בגלל שאני משתמשת בו הרבה והשני עומד ולא עושה כלום." "
שרה טדסקי, נכדתה
"עזרתי לה בשטיפת כלים, וסיר אחד לא שיפשפתי מספיק מבחוץ. אמרתי לה: אוכלים מבפנים. סבתא אמרה בפרסית: ממה שאנשים רואים בחוץ הם מסיקים על מה שבפנים. "
שרה טדסקי, נכדתה
"כולם בקהילה כיבדו אותה, לא ישבו במקומה בבית הכנסת וקראו לה venmulo - אשת המולא, הרבנית."
שרה טדסקי, נכדתה
"היתה אומרת: צריך אדם להתנהג בכבוד. לדבר שטויות כל אחד יכול – זו לא חכמה. "
שרה טדסקי, נכדתה
"נכדיה הרבים היו אהובים עליה, היתה אומרת לנו: צ'שם – עיניים שלי, אומרן- החיים שלי. "
שרה טדסקי, נכדתה
