"היא היתה אחת ממעט נשים שבעצם ניהלו את ענייני המושב מאחורי הקלעים. ניהלה ביד רמה" .
מנחם כרמי, בן מושב
"ה' חנן אותה בחכמה מיוחדת וכריזמה. היתה ידועה ביכולתה לפתור בעיות. כל החלטה גדולה במשפחה נעשתה בהתיעצות איתה. "
אליעזר אבטבי, סימן-טוב ותמר אלמסי – אחיינה ואשתו
" היום מדברים על העצמה, לסבתא שלי היתה עוצמה טבעית. היא היתה פמיניסטית בלי הגדרה. "
אורי אבטבי, נכדה
" בשבתות וחגים כל הילדים, נכדים ונינים של כל המשפחה המורחבת הגיעו אליה. היא היתה ביחסים קרובים שמרה על יחסים טובים וקרובים עם אחיותיה ואחיה והתאמצה להגיע לבקר. תמיד דאגה שכולנו נתקשר להגיד חג שמח לכל הדודים "
אליעזר אבטבי, אחיינה
" סבתא הנהיגה שהבית יהיה פתוח לכולם. תמיד היו אורחים שבאו לכמה ימים וסבתא אירחה ברוחב לב ובנחת. כל תשומת הלב היתה מופנית לאדם שהגיע, למרות ובמקביל לעשיה הרבה שלה. "
עדנה, נכדתה
" המסע לטהרן ארך כחודש. היינו הרבה ילדים וכבר היו פחות אמצעים, אך אמא הצליחה לכלכל אותנו בתושיה רבה. מול הקשיים עודדה אותנו "הולכים לירושלים, נחיה בעצמאות שחיכינו לה 2000 שנה" "
עובדיה, בנה
" היא שימשה לנו דוגמא כיצד לכבד אנשים: עם כל חשיבותה, נהגה לקום לקראת מי שהגיע אליה ולדבר עם כל אדם בחום וקרבה. "
עובדיה, בנה
" היתה לה גישה חיובית ומעשית לחיים היתה נחושה יוזמת וחרוצה. הציבה לעצמה יעד והובילה אליו. המוטו שלה "הזמן אף פעם לא מתאים, תקום ותעשה!" "
עדנה, נכדתה
" היא היתה אמיצה מאד, הקרינה המון כוח, במובן טוב (לא כוחנות) גם כמבוגרת היא נתנה לנו כוח". "
עדנה, נכדתה
" ראתה את הנולד וחתרה להשיג את מה שראתה ככדאי : אמא שכנעה אותי לצאת ללימודים הנהלת חשבונות בירושלים. הדבר היה קשה מאד טכנית וכלכלית אך היא ראתה את ההזדמנות ולא ויתרה לי "יהיה לך מקצוע , תתפרנס" "
עובדיה, בנה
" בערבי החורף הארוכים היתה מספרת לנו, הנכדים, סיפורים מפרס. היום אני חושב שזו היתה בחירה מודעת לשימור המורשת, להעביר אותה הלאה כי נוצר הנתק. "
אורי אבטבי, נכדה
" סבתא רצתה לשפר את העברית שלה וביקשה ממני ומאחי לדבר איתה רק בעברית. אני התעקשתי לענות בארמית (נש דידן) וזה הפריע לה. הסברתי שאני לא רוצה לשכוח את הארמית, זו השפה של אברהם אבינו (ארמית מארם נהריים), כשאמרתי אברהם אבינו השתכנעה, זה היה מספיק חשוב בעיניה. אחרת לא היתה מוותרת לי. "
אורי אבטבי, נכדה
" "סבתא ילדים" כינו אותה. היו באים אליה ילדים מכל המושב. ידעו שסבתא ילדים מקבלת את כולם באהבה ונותנת להם הרגשה נפלאה, אוזן קשבת, ליטוף, ממתק. "
כל נכדיה - עדנה, אורי, אבי, שמשון
" היתה נותנת מתן בסתר – לא כולם במושב היו במצב כלכלי טוב. סבתא ידעה מי המשפחות שצריכות עזרה ותמיד דאגה להן- פירות מהעצים, זיתים וחמוצים שהכינה. אני זוכר אותה לוקחת ארגז על הכתפיים והולכת. היתה חרוצה וחזקה כזאת. את הצנצנות החמוצים והמטעמים שהיתה מכינה שלחה עם הילדים לכל המשפה המורחבת, אבל הארגזים לצדקה לקחה לבד. "
שמשון, נכדה
