" בסוף ימיה, כאשר היתה חולה מאד, ביקשה להוציא את כל ספרי הקודש מהחדר שלה, 'הם מעכבים לי את המוות' אמרה. מיד לאחר שהוציאו את הספרים נפטרה, מרוב הקדושה הנשמה לא רצתה לעזוב. "
ז'ולייט מזוז, נינתה
" ישבה באופן טבעי ללמוד עם בעלה והבנים לא היה לה צורך לנופף בתאוריות או תפיסות עולם, רצתה ללמוד ועשתה. "
שמחה מדר, נינתה
" בזמן שילדיה למדו במעלם (תלמוד תורה) היו יוצאים הביתה להתייעץ איתה בשאלות קשות, הרב תמיד תהה כיצד ידעו, עד שהבין שהיא זו שענתה להם. "
שמחה מדר, נינתה
" הזיכרון החזק ביותר שיש לי בראש ממנה, היא יושבת על המיטה ידיה עסוקות בטוויית חוטי צמר להכנת ציציות. לידה כוננית ספרים שהיתה קוראת ולומדת. "
שמחה מדר, נינתה
" בערב בו נפוצה השמועה על דבר בואה של הצדקת למושב ברכיה, כל תושבי המושב והסביבה התקבצו בכדי לזכות בברכתה, הרבנית ברכה כל אחד ואחת עד אור הבוקר. "
הילדה כהן, נינתה, מתוך הספר "למען ציון לא אחשה"
" בזמן שאמרה לבני ביתה חידושי תורה, ציינה שהם 'בשם חכמים' בכדי להסוות את העובדה שהיא זו שחידשה אותם, רק לימים נודע שחידושי 'בשם החכמים' הם שלה. "
הילדה כהן, נינתה, מתוך הספר "למען ציון לא אחשה"
" כשעלתה ארצה, התקין לה נכדה מנורת לילה שאפשרה לה ללמוד תורה יותר בקלות, היא התפעלה מהחידוש הטכנולוגי והרבתה בשבח לבורא על שחלק מחוכמתו לבני אדם. "
הילדה כהן נינתה, מתוך הספר "למען ציון לא אחשה"
" היתה יושבת ליד נשים בלידה וקוראת בעל פה את ספר יונה, סגולה ללידה קלה. "
הילדה כהן, נינתה, מתוך הספר "למען ציון לא אחשה"
" היא מעולם לא אמרה דברים רעים על אנשים, אם ראתה התנהגות לא ראויה היתה מברכת שיזכה לחזור בתשובה, שיזכה לנצח את היצר הרע שלו. "
שושנה כהן, נינתה
" היתה לה ענווה מיוחדת, אם מישהו זר נכנס הביתה בזמן שלמדה תורה, היתה סוגרת את הספר ומסתירה אותו, לא רצתה שיראו שהיא תלמידת חכם. "
מזל מדר, נינתה
" עוד כשהיתה בג'רבה אנשים היו מביאים לה מצרכים ביום חמישי בבוקר והיא היתה מכינה אוכל ומחלקת לעניים שהתביישו לבקש נדבות. "
ז'ולייט מזוז, נינתה
" היא לימדה אותי לקרוא, קטעים מתהילים ומהתורה, הילדים במושב אהבו ללכת אליה ללמוד. בנות רבות הגיעו ללמוד אצלה וכאשר לא עמדה בעומס, הכשירה את נכדותיה, אמי ואחותה גם ללמד. "
שמחה מדר, נינתה
