"היתה בה יכולת להחזיק הפכים: משמעת עצמית ודרישות גבוהות, בצד מידה גדולה של חסד, הכל מוקפד, הבית, הלבוש התסרוקת בצד בית פתוח לאלפי אנשים מכל סוג וצבע."
מיכל לוזון, תלמידתה
"צאצאית למשפחת מקובלים ספרדיים, למדה ב'ספר הבהיר', ב'ספר יצירה' וגם בספרי חסידות. משם קיבלה רעיונות וכיווני חשיבה, התרגילים שלה היו בעצם 'קבלה' 'בהסוואה'."
מיכל לוזון, חגית פז. תלמידותיה
"למדתי ממנה לחשוב שאנשים לא חייבים כלום, היא מעולם לא באה בטענות לאנשים אחרים אלא תמיד מנסה לעזור ולבוא לקראת."
מרים רואש, שכנה ובת בית
"בקרבתה תמיד היתה הרגשה שלא משנה מה הבעיה, הפתרון נמצא אצלה ביד, היא יודעת איפה לשנות ומובילה את הבנאדם להבין בעצמו מה הוא צריך לעשות"
מרים רואש, שכנה ובת בית
" "אני מלמדת את החיים" כך תמיד אמרה על הגישה הייחודית שלה לטיפול שמחברת כל אחד לאמת הפנימית שלו. השתמשה בדמיון ללמד כיצד לצאת ממצבים קשים ומורכבים."
חגית פז, טליה חביב, תלמידותיה
"בפעם הראשונה שבאתי אליה, היא טאטאה את החצר, הסתכלה עלי ושאלה "האם אתה מנקה את החצר שלך?" עניתי שאין לי חצר, כשהכרתי אותה הבנתי שהיא התכוונה לעולם הפנימי שלי, ונתנה לי באותו יום תרגילים לשם כך."
דוד ניר, תלמידה
"היא הכירה את ערכה אבל לא שמה את עצמה במרכז והתנגדה לכך שתלמידים התייחסו אליה כ"גורו". מטרתה היתה ללמד כל אחד למצוא את הדרך הייחודית לו, להבין את עצמו."
טליה חביב, תלמידתה.
"הגענו במקרה למוצאי שבת בדירה שלה, ערב בלתי נשכח, ריהוט אלג'יראי, תמונות ופורטרטים. המון אנשים שבאו לפגוש מישהו שחזר ממשלחת לדלאי לאמה, מאז היה ברור שאנחנו קבוע אצל קולט במוצאי שבת, אין תכניות אחרות."
חגית פז, תלמידתה
"היתה לי זכות גדולה להיות גם קרובה אליה כמו בת משפחה וגם תלמידה שלה"
מיכל לוזון, תלמידתה
"לימדה אותנו לתת כבוד לעולם הפנימי ולדימויים העולים בנו, אנשים תמיד ראו דימויים מיוחדים ואני הייתי רואה דברים פשוטים מחיי המשפחה, אמרה לי "זה בסדר גמור, המשפחה באה ראשונה"."
חגית פז, תלמידתה
"הידיים שלה כל הזמן עסוקות, סורגת לכל מי שנולד לו תינוק שמיכה יפיפיה, כותבת תרגילים לתלמידים שלה"
מרים רואש, שכנה ובת בית
"זכור לי קול שמימי, שקט פנימי ייחודי, כשטיפלה והכניסה לדמיון - יושבת לידך ועוזרת לך לעבור את הקושי".
מרים רואש, שכנה ובת בית
